ביאור יש"ר על התורה, במדבר י״ג:ב׳

שלח לך אנשים, ובמשנה תורה כתוב ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים וכו', אלא הכתוב קצר כאן וסיפר תכלית הדברים, ואין ספק שבני ישראל התעוררו תחלה לשלוח מרגלים לתור את הארץ, כי בשמעם שעתה יכנסו לארץ כנען כמו שאמר להם משה באתם עד הר האמורי וגו' ראה נתן ה' אלהיך לפניך את הארץ עלה רש וגו', ויצטרכו ללחום עם העמים היושבים בה, רצו לדעת את הדרך אשר יעלו בה ואת הערים אשר יבאו אליהם, וזו עצה הגונה לכל כובשי ארצות, וכן עשה משה עצמו שנאמר וישלח משה לרגל את יעזר, וכן עשה יהושע, ולא היה חטאם במה ששאלו לשלוח המרגלים אלא במה שאמרו אחרי שובם וכדרך שנפרש במקומו, ולכן משה לא מנע מהם שאלתם שנאמר וייטב בעיני הדבר דברים א' כ"ג ונוסף על זה בא לו הדיבור מאת ה' שלח לך אנשים וכו', וזה לצוותו שישלחם י"ב ושישלח איש אחד לשבט, ושיהיו נשיאים:

ויתרו, ענין חקירה וחפוש:

כל נשיא בהם, בנשיאים הללו אין גם אחד מאותם הנשיאים שמנו את ישראל, ושהקריבו את קרבנם לחנוכת המזבח, אלא היו גבורים ונכבדים משרי אלפים ומשרי המאות שבעם וטעם כל נשיא בהם כי אלה המרגלים היו כל אחד מהם המעולה שבשבטו, שאין השם נשיא מיוחד לראש השבט הממונה על כל צבאו, כי אם לכל אדם נכבד וגדול: