17
ואמרת בלבבך, ואם עברו עליך עתים שלא היה לך אפילו לחם ומים, ובהכרח כפי הטבע היית מת ברעב ובצמא, איך אם כן תתפאר שרק בכחך עשית לך את כל החיל הזה, אין זה אלא ששכחת את כל הקורות אותך בימים שעברו ולא שמת לבך אליהם, לפיכך אני מזהירך היום זכור אל תשכח את כל התלאה אשר מצאתך בדרך, ומזה תדין בעצמך כי ה' אלהיך הוא הנותן לך כח: