רש"י על זבחים פ״ו א

1 גמ' יכול יחלוץ - מצוה מוטלת עליו:

2 מאן שמעת ליה כו' - ומתני' אליביה אתיא:

3 כלפי מטה - דרך ירידה ומתרחקי מן המערכה:

4 כלפי מעלה - לצד המערכה אין זו פרישות אלא קריבה אצל העיכול של אש:

5 ואפי' פירשו - נראה בעיני שחסר מן הגירסא ולמאי דגרס ה"פ ואפי' פירשו בתמיה והא מחוברין יעלו הוא דקאמר:

6 לא שנו - דקאמר פירשו ירדו ומיהו איתנהו בכלל קדשים אלא שפירשו לאחר זריקה דכיון דבשעת זריקה מחוברים הוו קובעתן זריקה למזבח וכי פירשו הוו להו קדשים פסולין:

7 אבל פירשו לפני זריקה - דבשעת זריקה לאו בני מזבח היו אתאי זריקה ושריתינהו להדיוט:

8 למיעבד קתא דסכיני - כי היכי דשריא בשר לגבי מזבח דלהכי קאי קשריא נמי עצמות למאי דקיימי והיינו הנאת כהנים כרבי ישמעאל:

9 לו יהיה בעולה - עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה ונאמר לו יהיה באשם כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן וגו' לו יהיה:

10 מה אשם עצמותיו מותרין - שהרי אף בשרו מותר ואי משום נותר דבשריפה לא שייך נותר אלא במידי דבר אכילה כדכתיב ויקרא ז׳:י״ז והנותר מבשר הזבח וגו':

11 לו יהיה - יתירא הוא דמצי למיכתב עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה למה לי:

12 עצמות קדשים הנאכלין - כגון חטאת ואשם מועלין בהן דאין כאן שעת היתר לכהנים:

13 אבל פירשו לפני זריקה - דבשעת זריקה לאו בני מזבח היו אתאי זריקה ושריתינהו להדיוט:

14 ופליגא דר"א - אדרבה:

15 פירשו לפני זריקה מועלין בהן לעולם - דכיון דפירשו אינהו לאו בני הקטרה נינהו לא אהני להו זריקה ובאיסורייהו קיימי:

16 פירשו לאחר זריקה לא נהנין - מדרבנן ולא מועלין כרבי ישמעאל דגמר מלו יהיה דאשם ואשם פירשו לאחר זריקה הוא דבהדי בשר אישתרו בזריקה לכהנים:

17 מתני' וכולן - הנך פסולין שעלו דתנן בהן לא ירדו בין עצמות וגידים שהעלן מחובר ועכלתן האש:

18 שפקעו מעל המזבח - לארץ:

19 לא יחזיר - א"צ להחזיר:

20 קודם חצות יחזיר - בגמרא מפרש טעמא:

21 ומועלין בהן - דאכתי בני מזבח נינהו:

22 ואין מועלין בהן - דכיון דהוו להו כמעוכלין כדמפרש בגמרא הוו להו דבר שנעשית מצותו ואין מועלין בו:

23 גמ' אי דלית בהו ממש - שנשרפו כולן: