מקור זכריה ט׳:ג׳
1 וַתִּ֥בֶן צֹ֛ר מָצ֖וֹר לָ֑הּ וַתִּצְבׇּר־כֶּ֙סֶף֙ כֶּֽעָפָ֔ר וְחָר֖וּץ כְּטִ֥יט חוּצֽוֹת׃
פירוש רש"י על זכריה ט׳:ג׳
1 וַתִּבֶן צוֹר מָצוֹר לָהּ. וְאוֹמֶרֶת: ״מִי יוֹרִידֵנִי לָאָרֶץ״? עובדיה א:ג:
2 וַתִּצְבֹּר כֶּסֶף כֶּעָפָר. וּמִתְהַלֶּלֶת בְּעָשְׁרָהּ׃
3 וְחָרוּץ. מִין מַרְאִית זָהָב׃