1 וְהֶהָרִים הָרֵי נְחֹשֶׁת. סִימָן עַל חֹזֶק מַלְכֻיּוֹת הַלָּלוּ הַבָּא לָהֶם מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים שֶׁהוּא קָשֶׁה וְאַמִּיץ, שֶׁאֵלּוּ אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת שְׁלוּחֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָתֵת מֶמְשֶׁלֶת לְאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת: בָּבֶל וּמָדַי יָוָן וֶאֱדוֹם:
2 סוּסִים אֲדֻמִּים. הֵם שֶׁהִרְכִּיבוּ אֶת בָּבֶל, שֶׁהִיא אֲדֻמָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא״ דניאל ב:לח:
3 שְׁחוֹרִים. לְהַרְכִּיב אֶת מָדַי שֶׁהִשְׁחִירָה אֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי הָמָן מגילה יא.:
5 בְּרֻדִּים. הֵמָּה מְנֻמָּרִים, לְהַרְכִּיב אֶת יָוָן, שֶׁעִנּוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמִינֵי גְּזֵרוֹת מְשֻׁנּוֹת זוֹ מִזֶּה ויקרא רבה יג:ה:
6 אֲמֻצִּים. לְהַרְכִּיב יִשְׁמָעֵאל ספרים אחרים: אֱדוֹם וְלֹא יָדַעְתִּי מַהוּ לְשׁוֹן אֲמֻצִּים, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״קִטְמָנִין״:
7 אֵלֶּה אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם. שָׂרֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מַלְכֻיּוֹת הַקַּדְמוֹנִיּוֹת הַמּוֹשְׁלוֹת בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם:
9 אֲשֶׁר בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים יוֹצְאִים אֶל אֶרֶץ צָפוֹן. לְהַרְכִּיב אֶת מָדַי. וְעַל הָאֲדוּמִים לֹא כָּתַב יוֹצְאִים, שֶׁכְּבָר כָּלְתָה לָהּ מֶמְשֶׁלֶת בָּבֶל:
10 וְהַלְּבָנִים יָצְאוּ אֶל אַחֲרֵיהֶם. לְהַרְכִּיב אֶת פָּרַס, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן בַּצָּפוֹן, וּמָשְׁלוּ עַל בָּבֶל:
11 וְהַבְּרֻדִּים יָצְאוּ אֶל אֶרֶץ הַתֵּימָן. לְהַרְכִּיב אֶת יָוָן וְיִטְּלוּ הַמְּלוּכָה מִיַּד פָּרַס. וּבְפִתְרוֹנוֹ לְרַב סְעַדְיָה בְּדָנִיֵּאל רָאִיתִי מֶלֶךְ הַנֶּגֶב הוּא מֶלֶךְ יָוָן דניאל יא:ה:
12 וְהָאֲמֻצִּים יָצְאוּ וַיְבַקְשׁוּ. מִלְּפָנָיו שֶׁיְּהֵא אֹרֶךְ גָּדוֹל לְמֶמְשַׁלְתָּם, לָלֶכֶת בְּכָל הָאָרֶץ:
13 וַיֹּאמֶר לְכוּ הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ. נָתַן לָהֶם רְשׁוּת לִמְשֹׁל מִמְשָׁל רַב דניאל יא:ג, וְהוּא מַלְכוּת אֱדוֹם:
15 הֵנִיחוּ אֶת רוּחִי. שִׁכְּכוּ אֶת חֲמָתִי בְּבָבֶל, שֶׁהִשְׁחִיתוּ אֶת בֵּלְשַׁצַּר וְזַרְעוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר דניאל ה:ל. הוּא שֶׁאָמַר ישעיהו מח:יד ״ה׳ אֲהֵבוֹ יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ בְּבָבֶל וְגוֹ׳״:
17 צֶמַח שְׁמוֹ. הוּא זְרֻבָּבֶל הָאָמוּר לְמַעְלָה ״הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי צֶמַח״ זכריה ג:ח, וְעַל שֵׁם שֶׁצָּמְחָה גְּדֻלָּתוֹ מְעַט מְעַט. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים אוֹתוֹ תנחומא קרח יב בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה מְדַבֵּר בְּבַיִת שֵׁנִי:
22 וְהָעֲטָרוֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וְגוֹ׳. מִקְרָא מְסֹרָס הוּא, וְהָעֲטָרוֹת תִּהְיֶינָה בְּהֵיכַל ה׳ לְזִכָּרוֹן טוֹב לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה אֲשֶׁר הִתְנַדְּבוּ הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב. וְאוֹתָן עֲטָרוֹת הָיוּ תְּלוּיוֹת בַּחֲלוֹנוֹת בְּגֹבַהּ הַהֵיכָל, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת מידות ג,ח:
