רש"י על יומא פ״ז א:א׳

1 בצבו נפשיה - ברצון עצמו:

2 לקטלא אזיל - לישא עונש חטא שמא ישגה בדין ועל עצמו אמר כן:

3 וצבו ביתיה לית הוא עביד - בכל זה לא יעשה צורכי ביתו ולא ישתכר כלום בדבר:

4 ולואי שתהא ביאה - שישוב ויכנס לביתו בלא חטא כיציאה:

5 אמבוהא - גדודי בני אדם הולכין אחריו לכבודו:

6 אם יעלה לשמים שיאו וגו' סופו כגללו לנצח יאבד - וכל זה אמר שלא תזוח דעתו:

7 מכתפי ליה - זקן היה ונושאין אותו באלנקי בכתפיהם בבית המדרש שלא להטריח את הציבור לקום מפניו: