רש"י על יומא פ״ו א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יומא פ״ו א:ז׳
7 עָבַר עַל עֲשֵׂה וְשָׁב — אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים״. עָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה — תְּשׁוּבָה תּוֹלָה, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם״. עָבַר עַל כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה — תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין, וְיִסּוּרִין מְמָרְקִין. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם״.
פירוש רש"י על יומא פ״ו א:ז׳
7 שובו בנים - ומיד ארפא למדת שיש עבירה שמכפרת בתשובה לבדה:
8 כי ביום הזה יכפר - למדת שיש עבירה שצריכה יוה"כ:
9 ופקדתי בשבט פשעם - למדת שיש עבירה שצריכה יסורין ומסתברא הקל לקלה והחמור לחמורה: