רש"י על יומא פ״ב ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יומא פ״ב ב:ב׳
2 הָהִיא עוּבָּרָה דְּאָרַחָא, אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ לְחוּשׁוּ לַהּ דְּיוֹמָא דְכִיפּוּרֵי הוּא. לְחוּשׁוּ לָהּ וְאִילְּחִישָׁא. קָרֵי עֲלֵיהּ: ״בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וְגוֹ׳״. נְפַק מִינַּהּ רַבִּי יוֹחָנָן.
פירוש רש"י על יומא פ״ב ב:ב׳
2 ההיא עוברה דארחא - שהריחה ויום הכפורים היה:
3 לחושו לה - באזנה שיוה"כ הוא היום אולי תוכל להתאפק:
4 ואלחישה - קיבלה את הלחישה שפסק העובר מתאותו: