רש"י על יומא פ׳ א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יומא פ׳ א:ג׳
3 טוּמְאַת אוֹכָלִין כְּבֵיצָה מְנָלַן? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דְּאָמַר קְרָא: ״מִכׇּל הָאוֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל״, אוֹכֶל הַבָּא מֵחֲמַת אוֹכֶל, וְאֵיזֶה — זֶה בֵּיצַת תַּרְנְגוֹלֶת. וְאֵימָא גְּדִי! מְחוּסָּר שְׁחִיטָה. וְאֵימָא בֶּן פְּקוּעָה! טָעוּן קְרִיעָה.
פירוש רש"י על יומא פ׳ א:ג׳
3 מחוסר שחיטה - כשיצא מתוך האוכל שנוצר בו לאו אוכל מיקרי לענין טומאה לא הוא ולא אמו דהא מחסרי שחיטה:
4 ואימא בן פקועה - שנמצא בתוך בהמה שנשחטה דקיימא לן חולין דף עד. שחיטת אמו מטהרתו:
5 טעון קריעה - דתנן שם קורעו ומוציא את דמו: