רש"י על יומא ז׳ ב:ג׳

3 שטומאה הותרה לו - שכולו קרבן צבור ואינו צריך לרצויי ציץ:

4 מכלל דר"ש סבר דחויה היא - וציץ הוא דמרצה עלה והיינו תנאי: