רש"י על יומא ז׳ ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יומא ז׳ ע״ב:ב׳ רש"י על יומא ז׳ ע״ב:ד׳ »

3 אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: הַנַּח לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁטּוּמְאָה הוּתְּרָה לוֹ בְּצִיבּוּר. מִכְּלָל דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר.

פירוש רש"י על יומא ז׳ ב:ג׳

3 שטומאה הותרה לו - שכולו קרבן צבור ואינו צריך לרצויי ציץ:

4 מכלל דר"ש סבר דחויה היא - וציץ הוא דמרצה עלה והיינו תנאי:

« רש"י על יומא ז׳ ע״ב:ב׳ רש"י על יומא ז׳ ע״ב:ד׳ »