רש"י על יומא ע״ב ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יומא ע״ב ב:ב׳
2 רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: דְּבֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן תָּנָא: בְּגָדִים שֶׁגּוֹרְדִין אוֹתָן כִּבְרִיָּיתָן מִכְּלֵיהֶן, וּמְשָׂרְדִין מֵהֶן כְּלוּם. מַאי הִיא? רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵלּוּ מַעֲשֵׂה מַחַט.
פירוש רש"י על יומא ע״ב ב:ב׳
2 שגורדין אותן כברייתן מכליהן - כשהיו חותכין אותן בגרדין שלהן מתוך כלי אריגתן היו עושים כברייתן חלולין כדרך לבישתן ולא כשאר יריעה שצריך שוב לחתכה למדת הלבוש ולתפור במחט:
3 ומשרדין מהם כלום - ומשיירין מהן מקצת שאינו ארוג עמהן וזהו לשון שרד:
4 מאי היא - אותו שיור:
5 אלו מעשה מחט - מקצתו היה נארג בפני עצמו ומחברו במחט: