רש"י על יומא נ״ב ב:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יומא נ״ב ב:י״ז
17 צָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים. תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר צוֹבְרָהּ. תָּנֵי חֲדָא: צוֹבְרָהּ פְּנִימָה שֶׁהִיא חוּצָה לוֹ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: צוֹבְרָהּ חוּצָה שֶׁהִיא פְּנִימָה לוֹ.
פירוש רש"י על יומא נ״ב ב:י״ז
17 תנן - מתני' כמ"ד בברייתא דלעיל יומא דף מט: צוברה כדי שיהא עשנה שוהה לבא:
18 תני חדא צוברה פנימה שהיא חוצה לו - מתחיל לצוברה בראש המחתה של צד פנים שאותו ראש המחתה אינו לצד ידו והולך ומושך ידו אליו וצובר תמיד במשיכה עד ראש המחתה השני אשר אצל בית ידה:
19 ותניא אידך - מתחיל לצוברה בראש הפונה חוצה לצד ההיכל שהיא פנימה לו בצד גופו והולך וצובר תמיד הלאה עד ראש המחתה השני: