רש"י על יומא מ״ה ב

1 אשר תאכל את העולה - אם אינו ענין לתחילתה דהא כתיב העולה על מוקדה תנהו לענין סופה:

2 עיכולי עולה - פוקעין שפקעו מעל האש וקרי ביה אשר תאכל את העולה על המזבח:

3 אש תמיד תוקד למאי אתא - כיון דדרשת כל מוקדות דענינא:

4 שלא תהא אלא על מזבח החיצון - דהאי קרא במזבח העולה כתיב:

5 אש מחתה ומנורה - אש דיוה"כ דלפני ולפנים ואש דמנורה דהדלקת נרות דכל יומא מניין שתהא ניטלת מעל המזבח החיצון:

6 הכי גרסינן נאמר כאן אש בקטורת - דכתיב יקטירנה ואין הקטרה בלא אש:

7 מה להלן בסמוך לו - במזבח החיצון הסמוך לפנימי שעליו הקטורת נקטר אף מחתה ומנורה נוטל מן הסמוך לו והוא מזבח הפנימי הסמוך למנורה ולפני לפנים:

8 אש תמיד - אש שאמרתי לך בה תמיד והוא של מנורה שנאמר בה להעלות נר תמיד:

9 נאמר אש בקטורת - של כל יום:

10 ולקח מלא המחתה מעל המזבח - ויקרא טז ומהיכן מלפני ה' מצד מערב:

11 הכי גרסינן איזהו מזבח שמקצתו לפני ה' ואין כולו לפני ה' הוי אומר זה מזבח החיצון - איזהו מזבח שיש לחלק בו מה ממנו לפני ה' שהוזקק הכתוב לומר מלפני ה' הוי אומר זה מזבח החיצון דאילו פנימי כולו לפני ה':

12 דוקא מלפני ה' - כנגד הפתח ממש: