רש"י על יומא ל״ח ב:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יומא ל״ח ×¢×´×‘:ט״ו רש"י על יומא ל״ט ×¢×´×:א׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על באר הגולה פתח ↗

372 כוונתו לפסוק משלי ג, לד "אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן", ודרשו על כך בגמרא יומא לח: "בא לטמא פותחין לו, בא לטהר מסייעין אותו". ופירש רש"י שם "אם ללצים הוא יליץ - אם ללצים הוא בא להתחבר, הוא יליץ, לא ימנעוהו ולא יעזרוהו. אם לענוים - הוא בא להתחבר, יתן לו חן, מי שבידו ליתן".

2 יומא פתח ↗

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, מַאי דִּכְתִיב: ״אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן״, בָּא לִטַּמֵּא — פּוֹתְחִין לוֹ. בָּא לִטָּהֵר — מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה מוֹכֵר נֵפְטְ וַאֲפַרְסְמוֹן,

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1665 לשונו להלן: "'הכל צפוי', שהוא יתברך צופה המעשה בעת עשיתו, ונותן לו רשות לעשות, ואין מוחה לו לעשות הרע". ועל כך נאמר יומא לח: "בא ליטמא פותחין לו", ופירש רש"י שם "כיון שבא אדם לטמא ולהיות רשע, פותחין לו פתח הטומאה ליכנס בה, כלומר מספיקין בידו ואין מונעין ממנו מן השמים לעכבו". ועוד אמרו מכות י: "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו, מן התורה, דכתיב במדבר כב, יב 'לא תלך עמהם', וכתיב שם פסוק כ 'קום לך אתם'". ורש"י בחומש הביא דרשה זו במדבר כב, לה, ושם בגו"א אות מט כתב: "ולפיכך הקב"ה לא רצה למנוע ממנו הדרך, אחר שרצה בלעם לילך אתם". ובח"א למכות י: ד, א: כתב: "בדרך שהאדם רוצה לילך מוליכין וכו'. פירוש דבר זה ענין מופלג, כי הכל לפי האדם המקבל, כמו שהתבאר דבר זה בכמה מקומות ראה למעלה הערה 1407. ולפיכך אמר 'בדרך שהאדם רוצה לילך מוליכין אותו', מאחר שחפץ האדם בדבר, עושין לו רצונו, בין טוב ובין רע. ואין עושין לו דבר בעל כרחו, כמו ענין זה שהוא בלעם חפץ ללכת, אף שהוא לרע אליו, אין מוחין בידו". וכן כתב באור חדש צא., וז"ל: "'לעשות כרצון איש ואיש' אסתר א, ח, כלומר כל אחד אשר הוא מבקש לעשות, אין מעכב עליו, וזהו 'כרצון איש ואיש', כלומר שכל איש ואיש יעשה כרצונו, הן לטוב הן לרע. וכבר בארנו כי אחשורוש עשה סעודה שתהיה דומה לסעודה שהשם יתברך עושה לבני אדם בעולמו, כי השם יתברך מניח אל כל אחד לעשות רצונו, ובידו הבחירה לעשות כפי מה שירצה, הן הצדיק הן הרשע, נותן לו לעשות רצונו, כמו שאמרו יומא לח: 'הבא לטהר מסייעין לו הבא לטמא פותחין לו'" הובא למעלה פ"ב הערה 406. ובנתיב הצדק פ"ב ב, קמ. כתב: "כיון שבא לטמא נפתח לו השמירה, שהיא מן העליונים, ואין כאן מחזיק אותו עוד אל הטהרה. ובודאי קודם שבא ליטמא נחשב כאילו יש מחיצה עד שאינו בא כל כך לידי טומאה, אבל כאשר בא ליטמא תכף ומיד פותחין לו ליטמא, שהרי אמרו 'בדרך שהאדם רוצה ללכת מוליכין אותו, וכיון שחפץ לצאת, מה שהוא חפץ לצאת נעשה לו, ולכך פותחין לו השמירה... שאם רוצה לטמא וחפץ לצאת מן השמירה, אז בדרך שרוצה ללכת מוליכין אותו, ומסלקין ממנו שמירתו, וזה נקרא שפותחין לו". וכן כתב בח"א לשבת קד. א, מז:, והוסיף בנקודה זו: "ולא אמר 'מניחין אותו ליכנס' למקום הטומאה, שבא לומר אע"ג שיש שומרים שהם על הפתח, אם נוקש על הפתח ודוחה הדלת, הם מסלקים ידם מן הפתח, וזה נקרא 'פותחין לו', ומ"מ מועיל שמירתם שיהיה הבא ליטמא דוחה בכח עד שהוא צריך דחיה, ובלא דחיה אינו נכנס". וכן כתב בח"א לע"ז נה. ד, נז:. ובגו"א במדבר פכ"ב אות יח כתב: "אין הקב"ה מטעה שום בריה, אלא הבא לטמא פותחין לו, אבל אין מסייע לו" הובא למעלה הערה 158. וראה להלן הערה 1818.

16 אם ללצים הוא יליץ - אם ללצים הוא בא להתחבר הוא יליץ לא ימנעוהו ולא יעזרוהו:

17 אם לענוים - הוא בא להתחבר יתן לו חן מי שבידו ליתן:

18 פותחין לו - פתח הטומאה ליכנס בו מספיקין בידו ואין מונעין ממנו מן השמים לעכבו:

« רש"י על יומא ל״ח ×¢×´×‘:ט״ו רש"י על יומא ל״ט ×¢×´×:א׳ »