רש"י על יומא כ״ח א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יומא כ״ח א:י׳
10 אָמַר לָהֶם הַמְמוּנֶּה: צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר: ״בַּרְקַאי״. מַתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר: ״הֵאִיר פְּנֵי כׇּל הַמִּזְרָח עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן?״ וְהוּא אוֹמֵר: ״הֵן!״ וְלָמָּה הוּצְרְכוּ לְכָךְ? שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה, וְדִימּוּ שֶׁהֵאִיר מִזְרָח, וְשָׁחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד, וְהוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.
פירוש רש"י על יומא כ״ח א:י׳
10 מתני' אמר להם הממונה - הוא הסגן:
11 צאו וראו - על החומה או על הגג:
12 זמן השחיטה - שחיטת התמיד כלומר אם האיר המזרח שהשחיטה פסולה בלילה כדכתיב ויקרא יט ביום זבחכם:
13 הרואה - זה שעלה לגג:
14 ברקאי - לשון צוהר כמו למען היות לה ברק יחזקאל כ״א:ל״ג האירו ברקים תהלים עז:
15 עד שהוא בחברון - עד שנראה הצוהר עד חברון:
16 והוא אמר להן הן - מפרש בגמרא:
17 למה הוצרכו לכך - לעלות לגג ולראות:
18 עלה מאור הלבנה - צמח תואר הלבנה סמוך לשחרית:
19 ודימו - וחישבו:
20 והוציאוהו לבית השריפה - כשהבינו שנשחט בלילה: