רש"י על יומא כ׳ ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יומא כ׳ ע״ב:ב׳ רש"י על יומא כ׳ ע״ב:ד׳ »

1 יומא פתח ↗

הִלְכָּךְ, בְּכׇל יוֹם תּוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ בִּקְרִיאַת הַגֶּבֶר אוֹ סָמוּךְ לוֹ, בֵּין מִלְּפָנָיו בֵּין מִלְּאַחֲרָיו — סַגִּיא. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּאִיכָּא חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל — עָבְדִינַן מֵחֲצוֹת. וּבִרְגָלִים, דִּנְפִישִׁי יִשְׂרָאֵל וּנְפִישִׁי קׇרְבָּנוֹת — עָבְדִינַן מֵאַשְׁמוֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה. כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא: לֹא הָיְתָה קְרִיאַת הַגֶּבֶר מַגַּעַת עַד שֶׁהָיְתָה עֲזָרָה מְלֵאָה מִיִּשְׂרָאֵל.

2 ביאור שטיינזלץ על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין פתח ↗

וּבָרְגָלִים מִשְּׁלִישׁ אַחֲרוֹן שֶׁל לַיְלָה. בחגים היה אפר רב שהיה צריך לפנות מהמערכה לתפוח לאחר תרומת הדשן כדלקמן הי"ג, ולפיכך היו צריכים להקדים רש"י יומא כ,ב.

3 ביוה"כ דאיכא חולשא דכ"ג - שהרי עליו לבדו הוא מוטל צריך להשכים יותר:

4 דנפישי קרבנות - ורב הדשן במקום המערכה וצריך להעלות את הדשן לתפוח לאחר ההרמה כדתנן במסכת תמיד דף כח: מעלין האפר לתפוח ותפוח הוא גל של אפר כמין תפוח של ענבים הנדרך בגת ששם כנסו אפר של כל ימות החג והוא באמצע המזבח ופעמים שהוא עליו כג' מאות כור לפיכך צריך להקדים לתרום מאשמורה הראשונה:

2 הר המוריה על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין פתח ↗

והוא הנקרא וכו'. כ"ה ג"כ דעת המפרש שם ורש"י בחולין צ' ב' יעו"ש והנה דעת רבינו שכאשר היה תורם הכהן תרומת הדשן היו באים שאר הכהנים והיו גורפין את כל הדשן לאמצע המזבח ונעשה כעין תפוח ומשם היו מוציאין אותו בפסכתר לחוץ לעיר אל שפך הדשן ורק ברגלים לא היו מדשנין אותו כמבואר לקמן בהלכה י"ג אמנם מהמפרש שם מבואר דבכל יום היו גורפין את האפר למקום תפוח וכאשר היה הדשן רב מאד מאיזו ימים היו מוציאין לחוץ אבל לא בכל יום היה מוציא לחוץ וברגלים לא היו מדשנין כלל רק היה מונח כל הדשן של כל ימות הרגל ע"ג תפוח יעו"ש היטיב ויבואר עוד להלן אי"ה מזה. א"כ לפירוש המפרש פשיטא דלק"מ דלא בכל יום היו מוציאין את האפר והיה נעשה תפוח ואף לרבינו קודם שהוציאו מעל המזבח היו עושין אותו כמין תפוח והוא נקרא תפוח ע"ש סופו. ועיין בלח"מ ובבאר שבע ועי' בבאר שבע שלכאורה נעלם ממנו שיטת רבינו שבכל יום היו גורפין בפסכתר האפר מע"ג התפוח יעו"ש היטיב ודו"ק ואולי לפי שברבינו אינו מבואר להדיא שבכל יום היו מוציאין אותו לחוץ וי"ל שכאשר רבה על המזבח היו עושין כן ולקמן אי"ה יבואר מזה ומיושב השגת הראב"ד גם שאר השגות השיבו היטיב ולדבר אחד נתכוונו וע"ע במעילה ט' א' יעו"ש היטיב וע"ע פ"ב מהל' בית הבחירה ה"ח ובהשגת הראב"ד שם שאזיל לשיטתו דהכא יעו"ש היטיב וע"ע ברש"י יומא כ' ב' ועי' במל"מ לקמן הלכה י"ג שהערה מזה. ותכלית ענין התפוח לדעת הראב"ד הוא כדי להשלים האמה עשירית לגובה המזבח ויען שבלח"מ נדפס בטעות יעו"ש היטיב לכן באתי להקל אבן מדרך עם ה'.

« רש"י על יומא כ׳ ע״ב:ב׳ רש"י על יומא כ׳ ע״ב:ד׳ »