רש"י על יומא כ׳ ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יומא כ׳ ב:י׳
10 דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי: מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹלוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמָע בַּיּוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּשְׁמָע בַּלַּיְלָה? מִפְּנֵי גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁמְּנַסֵּר בָּרָקִיעַ כְּחָרָשׁ הַמְנַסֵּר בַּאֲרָזִים. וְהַאי חִירְגָּא דְיוֹמָא ״לָא״ שְׁמֵיהּ. וְהַיְינוּ דְּקָאָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר: ״וְכׇל דָּיְירֵי אַרְעָא כְּלָא חֲשִׁיבִין״.
פירוש רש"י על יומא כ׳ ב:י׳
10 והאי חירגא לא שמיה - והאי פסולת הנסורות והוא נראה בעמוד של חמה דיומא ממש:
11 לא שמיה - כן שמו לשון אין: