רש"י על יומא י״ז ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יומא י״ז ע״ב:ב׳ רש"י על יומא י״ז ע״ב:ה׳ »

4 כֵּיצַד נוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ? אוֹמֵר: חַטָּאת זוֹ אֲנִי אוֹכֵל, אָשָׁם זֶה אֲנִי אוֹכֵל. וְנוֹטֵל חַלָּה מִשְׁתֵּי חַלּוֹת, אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ מִמַּעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים. רַבִּי אוֹמֵר: לְעוֹלָם חָמֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו״ — מֶחֱצָה לְאַהֲרֹן וּמֶחֱצָה לְבָנָיו.

פירוש רש"י על יומא י״ז ב:ד׳

4 משתי חלות - של עצרת:

5 ארבע או חמש - בכל שבת ושבת ולקמיה מפרש מתי ארבע ומתי חמש:

6 והיתה לאהרן ולבניו - בלחם הפנים כתיב:

7 מחצה לאהרן כו' - ואף על פי שהן שנים עשר יש בהן שתי חלות שאינן מתחלקות כדמפרש ואזיל:

« רש"י על יומא י״ז ע״ב:ב׳ רש"י על יומא י״ז ע״ב:ה׳ »