רש"י על יומא ט״ו א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יומא ט״ו ע״א:ד׳ רש"י על יומא ט״ו ע״א:ו׳ »

5 אֵימָא סֵיפָא: הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַתָּמִיד, קְרָצוֹ וּמֵרַק אַחֵר שְׁחִיטָה עַל יָדוֹ, נִכְנַס לְהַקְטִיר אֶת הַקְּטוֹרֶת וּלְהֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת — אֲתָאן לְרַבָּנַן. רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבָּנַן, וּמְצִיעֲתָא אַבָּא שָׁאוּל! אָמַר לְךָ רַב פָּפָּא: אִין, רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבָּנַן, וּמְצִיעֲתָא אַבָּא שָׁאוּל.

פירוש רש"י על יומא ט״ו א:ה׳

5 אימא סיפא - דסדר יומא קתני בפ' שלישי דף לא: הביאו לו את התמיד לכהן גדול ביום הכפורים:

6 קרצו - חתכו חתך בו הכשר שחיטה ברוב שנים ולא כולן לפי שצריך הוא עצמו למהר וליטול מזרק לקבל הדם שכל עבודת יום הכפורים אינה כשירה אלא בו:

7 להיטיב את הנרות - ועל כרחך בשתים האחרונות קאמר דליכא למ"ד קטורת קודמת לחמש הנרות:

8 רישא וסיפא - דסדר יומא רבנן וכו' בתמיה דכל מסכת זו כמשנה אחת שעסוקה כולה בסדר כמות שהן הפסוקים סדורין והולכין:

« רש"י על יומא ט״ו ע״א:ד׳ רש"י על יומא ט״ו ע״א:ו׳ »