רש"י על יומא י״ב א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יומא י״ב ע״א:א׳ רש"י על יומא י״ב ע״א:ג׳ »

1 יומא פתח ↗

וְדִכְרַכִּים אֵין מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים? וְהָתַנְיָא: ״אֲחוּזַּתְכֶם״, אֲחוּזַּתְכֶם מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים, וְאֵין יְרוּשָׁלָיִם מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא מְקוֹם מִקְדָּשׁ בִּלְבַד. הָא בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים, וְאַף עַל גַּב דִּכְרָכִים נִינְהוּ! אֵימָא: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא מְקוֹם מְקוּדָּשׁ בִּלְבַד.

2 יומא פתח ↗

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על באר הגולה פתח ↗

599 כמו שדוד אמר תהלים קלב, ג-ה "אם אבוא באוהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב". וראה ש"ב ז, ב-יז. ודוד קנה את הגורן מארונה היבוסי ש"ב כד, כד, שהוא היה מקום המקדש רש"י יומא יב. ד"ה אלא. ולא הגיע זמן מצות בנין הבית בירושלים רק עד ימי דוד סמ"ג מ"ע קסג. והר המוריה נקבע למקום המקדש על פי דוד ושמואל זבחים נד:. ואע"פ ששלמה הוא זה שבנה את המקדש בפועל מ"א ו, יד, מ"מ בית המקדש נקרא על שמו של דוד, שנאמר תהלים ל, א "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד", לפי שדוד חשב לבנותו מדרש תהלים ל, ב, ונתן נפשו עליו מכילתא שמות טו, א. וראה עוד במדרש תהלים סב, ד. ובשבת ל. אמרו שהשערים של בית המקדש נפתחו רק בזכות דוד, וכתב לבאר זאת בח"א שם נדפס רק במהדורת כשר, חלק שני, עמוד כ, וז"ל: "יש לך לדעת כי ראוי שיהיו נפתחים השערים בזכות דוד, כי הוא פותח שערים העליונים, והוא חפר יסוד בית המקדש סוכה נג., ועל שמו נקרא, והוא שנתן נפשו על בית המקדש... והוא מסר לשלמה כל תבנית המקדש, והוא הקדיש לבית המקדש הכסף והזהב דה"י א, כב, יד, וירושלמי פאה פ"ד ה"ב. ולפיכך לא היה פתיחת שעריו אלא בזכות דוד, כי אחרי שנקרא הבית על שמו, והשם בא בסוף, כאשר נגמר הדבר, ואז חל השם עליו ראה להלן בבאר הששי הערה 998... היה בזכות דוד, אשר הוא היה מתעסק בכל ציור שלו". ועוד אמרו שם שבת ל. שכאשר בנה שלמה הבית, נגלה לכל שה' מחל לדוד "על אותו עון", ופירש רש"י "דבת שבע". וכתב לבאר זאת בח"א שם א, יב:: "כי בית המקדש מצד קדושתו הוא נבדל מן החמרי, ומפני זה על ידו סלוק החטא, כי החטא מצד החומר. ודבר זה רמזו ז"ל במה שאמרו יומא לט: שנקרא בית המקדש 'לבנון' דברים ג, כה, מפני שמלבין עונותיהם של ישראל. ומכל שכן שראוי שימחול חטא דוד, שנקרא הבית על שמו". ואם סגולת בית המקדש יש בה לעקור החטא של דוד לאחר שנעשה, כל שכן שיש בידה למנוע החטא מעיקרא, שהרי למנוע דבר יותר קל מאשר להפקיע דבר כמבואר בנתיב לב טוב פ"א ב, ריא: "כי הדבר שהיה גורם חולי לאדם, כל שכן אחר שכבר חלה, שמונע ממנו הרפואה, כל עוד שלא הסיר הדבר שגרם החולי אל האדם". ומשמע עוד מדבריו, שחלקו של דוד בבנין בית המקדש אינו רק משום שבפועל דוד התעסק בבנינו, אלא שדוד קשור לבית המקדש בעצם, וכמו שמשה רבינו קשור למתן תורה בעצם ראה תפארת ישראל פרקים כא-כג. וראה הערה הבאה.

1 ואין ירושלים מטמאה בנגעים - שאין אחוזה להם קסבר לא נתחלקה לשבט יהודה ובנימין אלא כל השבטים שוין בה:

2 אני לא שמעתי - קסבר נתחלקה לשבטים:

3 אלא מקום מקדש בלבד - שכשקנה דוד את גורן מארונה היבוסי גבה הכסף מכל שבט ושבט כדאמרינן בספרי ובשחיטת קדשים זבחים קטז::

« רש"י על יומא י״ב ע״א:א׳ רש"י על יומא י״ב ע״א:ג׳ »