רש"י על יומא י׳ א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יומא י׳ ע״א:ה׳ רש"י על יומא י׳ ע״א:ז׳ »

6 ״וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק״, תָּנָא: אֲחִימַן — מְיוּמָּן שֶׁבָּאַחִים, שֵׁשַׁי — שֶׁמֵּשִׂים אֶת הָאָרֶץ כִּשְׁחִיתוֹת, תַּלְמַי — שֶׁמֵּשִׂים אֶת הָאָרֶץ תְּלָמִים תְּלָמִים. דָּבָר אַחֵר: אֲחִימַן בָּנָה עֲנָת, שֵׁשַׁי בָּנָה אָלוּשׁ, תַּלְמַי בָּנָה תַּלְבּוּשׁ. ״יְלִידֵי הָעֲנָק״ — שֶׁמַּעֲנִיקִין הַחַמָּה בְּקוֹמָתָן.

פירוש רש"י על יומא י׳ א:ו׳

6 ושם אחימן וגו' - איידי דדריש שמהתא נקט נמי להאי:

7 שמשים את הארץ כשחיתות - בפסיעותיו:

8 וששי - לשון השאת והשבר איכה ג׳:מ״ז והשי"ן אחד לבדו שורש בתיבה:

9 תלמים - כשורות המחרישה:

10 דבר אחר לא גרסינן:

11 מעניקין את החמה - דומה שצוארו נוקב ועולה בחלון הרקיע:

« רש"י על יומא י׳ ע״א:ה׳ רש"י על יומא י׳ ע״א:ז׳ »