רש"י על תענית כ״ג ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית כ״ג ע״ב:ז׳ רש"י על תענית כ״ג ע״ב:ט׳ »

8 חָנָן הַנֶּחְבָּא בַּר בְּרַתֵּיה דְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל הֲוָה, כִּי מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִיטְרָא, הֲווֹ מְשַׁדְּרִי רַבָּנַן יָנוֹקֵי דְּבֵי רַב לְגַבֵּיהּ וְנָקְטִי לֵיהּ בְּשִׁיפּוּלֵי גְלִימֵיהּ, וַאֲמַרוּ לֵיהּ: אַבָּא, אַבָּא, הַב לַן מִיטְרָא! אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל אֵלּוּ, שֶׁאֵין מַכִּירִין בֵּין אַבָּא דְּיָהֵיב מִיטְרָא, לְאַבָּא דְּלָא יָהֵיב מִיטְרָא. וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ ״חָנָן הַנֶּחְבָּא״ — מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַחְבִּיא עַצְמוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא.

פירוש רש"י על תענית כ״ג ב:ח׳

8 ינוקי דבי רב – להמריך לבו ויתכוין בתפלתו:

9 בשיפולי – בשולי בגדיו:

10 אבא אבא – כך רגילים לקרותו כיתום שאמר אבי אבי:

11 שאין מכירין – בין חוני לאבא כסבורין עלי שאני אביהן:

12 ה"נ שהיה מחבא – ולא גרסי' שהיה מחבא בבית הכסא כי הוה בעי רחמי אמיא היה מחבא עצמו מרוב ענוה ומאן דגרס בית הכסא כלומר מתחבא בבגדיו כשהוא נכנס להסך את רגליו מרוב צניעות:

« רש"י על תענית כ״ג ע״ב:ז׳ רש"י על תענית כ״ג ע״ב:ט׳ »