רש"י על תענית כ״ג ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית כ״ג ע״ב:ו׳ רש"י על תענית כ״ג ע״ב:ח׳ »

7 וּמַאי טַעְמָא קְדֻים סְלוּק עֲנָנֵי מֵהָךְ זָוִיתָא דַּהֲווֹת קָיְימָא דְּבֵיתְהוּ דְּמָר לַעֲנָנָא דִידֵיהּ? מִשּׁוּם דְּאִיתְּתָא שְׁכִיחָא בְּבֵיתָא, וְיָהֲבָא רִיפְתָּא לַעֲנִיֵּי, וּמְקָרְבָא הֲנָיָיתַהּ. וַאֲנָא יָהֵיבְנָא זוּזָא, וְלָא מְקָרְבָא הֲנָיָיתֵיהּ. אִי נָמֵי: הָנְהוּ בִּירְיוֹנֵי דְּהָווּ בְּשִׁיבָבוּתַן, אֲנָא בָּעֵי רַחֲמֵי דְּלֵימוּתוּ, וְהִיא בָּעֲיָא רַחֲמֵי דְּלִיהְדְּרוּ בִּתְיוּבְתָּא וַהֲדַרוּ.

פירוש רש"י על תענית כ״ג ב:ז׳

7 דאיתתא שכיחא בביתא – כל יומא וכי מיצטריך ענייא מידי אזלה ויהבה:

8 ועוד דמקרבא הנייתה – שדבר אכילה היא נותנת לעני והוא בלא טורח ממה שהיתה נותנת מעות ויטריח העני עד שיקנה:

9 אי נמי – אהכי קדים ענני דידה:

10 משום ביריוני – בורים עמי הארץ:

« רש"י על תענית כ״ג ע״ב:ו׳ רש"י על תענית כ״ג ע״ב:ח׳ »