רש"י על שבת פ״ב א:ד׳

4 ואינו מקנח בעשבים - שהעשבים לחים וחותכין את הבשר ורבותינו מפרשים משום תלישה ואיני יודע מהו דאי בעשבים מחוברין מי איכא מאן דשרי וכמדומה אני דמוקמי לה במחוברין ומקנח בהן בחיבורן:

5 ואינו מקנח בצרור - דלאו בר טלטול הוא הלכך מקנח בעשבים כשהן במחובר ולא יזיזם ומשום שימוש במחובר לא מיתסר כדאמרי' בעירובין בפרק ג' דף לד: דלא אסרו אלא באילן ובקנים עוזרדין לפי שהן קשין:

6 שיניו נושרות - שיני הפה מכרכשא:

7 לחין - אין אור שולט בו: