רש"י על שבת ס״ט ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ס״ט ב:ו׳
6 אָמַר רָבָא: בְּכָל יוֹם וָיוֹם עוֹשֶׂה לוֹ כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ בַּר מֵהָהוּא יוֹמָא. וְהָהוּא יוֹמָא לֵימוּת?! דְּעָבֵיד מֵאֶתְמוֹל שְׁתֵּי פַרְנָסוֹת. וְדִילְמָא מֵאֶתְמוֹל שַׁבָּת הֲוַאי! אֶלָּא כָּל יוֹם וָיוֹם עוֹשֶׂה לוֹ פַּרְנָסָתוֹ, אֲפִילּוּ הָהוּא יוֹמָא. וְהָהוּא יוֹמָא בְּמַאי מִינְּכַר לֵיהּ? בְּקִידּוּשָׁא וְאַבְדָּלְתָּא.
פירוש רש"י על שבת ס״ט ב:ו׳
6 וההוא יומא לימות - בתמיה:
7 ודלמא אתמול שבת הוה - ונמצא מחלל שבת שלא לפקוח נפש:
8 בקדושתא ואבדלתא - לזכרון בעלמא שיהא לו שם יום חלוק משאר ימים ולא תשתכח שבת ממנו: