רש"י על שבת ס״ט א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ס״ט א:ב׳
2 וְאֶלָּא מוֹנְבַּז, שְׁגָגָה בְּמַאי? כְּגוֹן שֶׁשָּׁגַג בְּקׇרְבָּן. וְרַבָּנַן: שִׁגְגַת קׇרְבָּן לֹא שְׁמָהּ שְׁגָגָה.
פירוש רש"י על שבת ס״ט א:ב׳
2 ואלא מונבז - דאמר לעיל דמי שהיתה לו ידיעה בשעת מעשה חייב חטאת:
3 דשגג במאי - הא גבי חטאת שגגה כתיב:
4 דשגג בקרבן - דיודע שחייב על זדונו כרת אבל אינו יודע שחייב עליה חטאת:
5 לא שמה שגגה - עד ששגג בעבירה עצמה: