רש"י על שבת מ״א ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת מ״א ע״ב:א׳ רש"י על שבת מ״ב ע״א:א׳ »

3 אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְהַפְשִׁיר, אֲבָל לְצָרֵף — אָסוּר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ לְצָרֵף נָמֵי מוּתָּר. לְצָרֵף לְכַתְּחִילָּה מִי שְׁרֵי?! אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שִׁיעוּר לְהַפְשִׁיר, אֲבָל שִׁיעוּר לְצָרֵף — אָסוּר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ שִׁיעוּר לְצָרֵף —

פירוש רש"י על שבת מ״א ב:ג׳

3 אבל לצרף - שפינהו ממנו החמין:

4 הכי איתמר לא שנו - דפינהו שרי לתת לתוכו צונן:

5 אלא שיעור להפשיר - ולא לצרף כגון שלא מלאהו כולו ורב משמע ליה פינהו כרב אדא שפינה ממנו חמין:

6 אפילו שיעור לצרף - שמלאהו כולו מותר:

« רש"י על שבת מ״א ע״ב:א׳ רש"י על שבת מ״ב ע״א:א׳ »