רש"י על שבת מ״א ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת מ״א ע״א:י׳ רש"י על שבת מ״א ע״ב:ג׳ »

1 וַהֲלֹא מְצָרֵף? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — מוּתָּר. מַתְקִיף לַהּ אַבָּיֵי: מִידֵּי מֵיחַם שֶׁפִּינָּה מִמֶּנּוּ מַיִם קָתָנֵי?! מֵיחַם שֶׁפִּינָּהוּ קָתָנֵי!

פירוש רש"י על שבת מ״א ב:א׳

1 והלא מצרף - כשכלי מתכות חם ונותן לתוכו צונן מחזקים את הכלי וזו היא גמר מלאכת הצורפין שרתיחת האור מפעפעתו וקרוב להשבר והמים מצרפין פעפועיו שולדי"ר בלע"ז:

2 שפינהו - משמע שפניו לעצמו מעל האור:

« רש"י על שבת מ״א ע״א:י׳ רש"י על שבת מ״א ע״ב:ג׳ »