רש"י על שבת כ״ג א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת כ״ג ע״א:ז׳ רש"י על שבת כ״ג ע״א:ט׳ »

8 מֵתִיב רַב עַמְרָם: הַדְּמַאי, מְעָרְבִין בּוֹ וּמִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ וּמְבָרְכִין עָלָיו וּמְזַמְּנִין עָלָיו וּמַפְרִישִׁין אוֹתוֹ עָרוֹם וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְאִי אָמְרַתְּ כׇּל מִדְּרַבָּנַן בָּעֵי בְּרָכָה, הָכָא כִּי קָאֵי עָרוֹם הֵיכִי מְבָרֵךְ? וְהָא בָּעֵינַן וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ — וְלֵיכָּא! אָמַר אַבָּיֵי: וַדַּאי דְּדִבְרֵיהֶם בָּעֵי בְּרָכָה, סָפֵק דְּדִבְרֵיהֶם לָא בָּעֵי בְּרָכָה.

פירוש רש"י על שבת כ״ג א:ח׳

8 מערבין בו - עירובי חצרות ותחומין:

9 משתתפין בו - במבוי דאי בעי מפקר לנכסיה והוה עני וחזי ליה כדתנן מאכילין את העניים דמאי הלכך חשוב דידיה:

10 ומברכין עליו - המוציא:

11 ומזמנין עליו - ברכת הזימון:

12 ומפריש אותו - אדם שהוא ערום כלומר דלא צריך לברוכי עליה בהפרשתו:

13 והיה מחניך קדוש - ולא יראה בך ערות דבר אפילו דבור דהזכרת השם לא יראה בך ערות דבר:

14 ודאי דדבריהם - כגון נר חנוכה:

15 ספק דדבריהם - כגון דמאי שהפרשתו אינה אלא מספק:

« רש"י על שבת כ״ג ע״א:ז׳ רש"י על שבת כ״ג ע״א:ט׳ »