רש"י על שבת כ״ג א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת כ״ג ע״א:ח׳ רש"י על שבת כ״ג ע״א:י׳ »

1 חידושי חתם סופר על שבת פתח ↗

מה שפי' רש"י ד"ה ובעי ברכה קדוש היום לא בעי למימר וצונו דברכת לולב ומצה ומרור ועוד מרור אפי' ביו"ט ראשון בזה"ז דרבנן. י"ל משום שאינו אומר לאכול מרור כמו להדליק אלא על אכילת מרור דעלמא. ולשמוע קול שופר בר"ה י"ל כמ"ש תוס' במס' סוכה מ"ד ע"ב דיומא אריכתא הוא אך מקידוש היום קשי' לי' וכמ"ש תוס' שם ע"ש היטב:

2 רשימות שיעורים על בבא מציעא פתח ↗

והנה יעויין במס' שבת דף כג. "מתיב רב עמרם הדמאי מערבין בו ומשתתפין בו ומברכין עליו ומזמנין עליו ומפרישין אותו ערום וכו' ואי אמרת כל מדרבנן בעי ברכה הכא כי קאי ערום היכי מברך והא בעינן והיה מחניך קדוש וליכא אמר אביי ודאי דדבריהם בעי ברכה ספק דדבריהם לא בעי ברכה וכו' רבא אמר רוב עמי הארץ מעשרין הם", ולפום ריהטא נראה דאביי ורבא תרווייהו ס"ל דדמאי חייב במעשר מדרבנן ונחלקו האם רוב ע"ה מעשרין הן או לא. אמנם נראה דאף אביי ס"ל דרוב ע"ה מעשרין דאם יש רוב שאינם מעשרין אזי דמאי חייב במעשר מדאורייתא. אולם אביי סובר דליכא רובא דמינכרא דמעשרין, דאע"פ שיש רוב דמעשרין יש מיעוט הניכר דלא מעשר. ואילו רבא סובר דיש רוב גמור דרוב ע"ה מעשרין הן והמיעוט שאינם מעשרין הוי מיעוט שאינו ניכר, ולכן רבא סובר שחיוב הפרשת מעשר מדמאי אינו מעיקר הדין אלא הוי חומרא בעלמא. וכן כתב רש"י ד"ה רבא אמר וז"ל ודמאי אפילו ספק לא הוי אלא חומרא בעלמא דרוב ע"ה מעשרין עכ"ל. ונראה דהביאור בזה הוא דלרבא דמאי אינו חפצא של טבל מדרבנן אלא דחל ביה חובת הפרשה ודין נתינת מעשר בעלמא מדרבנן. ומשו"ה ס"ל שאין מברכין עליו דליכא בהפרשת מעשר דדמאי תיקון חפצא של טבל. ואילו אביי ס"ל שחל בדמאי חיוב ספק מדרבנן, דהיינו דהוי ספק טבל מדרבנן, ולכן אינו מברך דאין מברכין על ספק של דבריהם, אך אביי ס"ל דיש חיוב גמור מדרבנן להפריש מעשר מדמאי מספק דדמאי הוי חפצא של ספק טבל מדרבנן.

9 ובעי ברכה - קדוש היום:

10 רבא אמר - ספק דדבריהם בעי ברכה ודמאי אפילו ספק לא הוי אלא חומרא בעלמא דרוב עמי הארץ מעשרין:

« רש"י על שבת כ״ג ע״א:ח׳ רש"י על שבת כ״ג ע״א:י׳ »