רש"י על שבת קמ״ג א

1 התם כיון דמסרח - מעייא אי מצנע ליה עד אורתא:

2 מאתמול דעתיה עליה - לשונרא ובין השמשות נמי מוכן לבהמה הוה:

3 אוד - פורגו"ן דסתם עצים להסקה ניתנו ולא לטלטול כלי:

4 ואוד שנשבר - ביו"ט:

5 בשברי כלים - שנשברו היום דהוו להו נולד:

6 ש"מ - דכרבי יהודה סבירא ליה דאית ליה מוקצה:

7 מתני' מעבירין - בידים מעל השלחן:

8 עצמות - קשין שאינן ראויין לכלב:

9 וקליפין - של אגוזים דלית להו לב"ש מוקצה:

10 וב"ה אומרים מסלק את הטבלא - שיש תורת כלי עליה אבל לא יטלטל הקליפין בידים כרבי יהודה:

11 מעבירין מעל השלחן - סתמא היא:

12 פירורין פחות מכזית - וכ"ש כזית כדמפרש טעמא שהם מאכל בהמה:

13 ושער של אפונין - שרביטין של קטנית שהקטנית גדל בהם:

14 אפונין - ייש"ש:

15 עור בית אחיזה - בית אחיזה של עור שיאחזנו בו:

16 מקנחין בו - טבלא:

17 אין מקנחין בו - שכשאוחזו נסחט בין אצבעותיו:

18 ניטל בשבת - כשהוא נגוב:

19 ואינו מקבל טומאה - דאינו לא כלי עץ ולא בגד ולא שק ולא מתכת:

20 גמ' אנו אין לנו - אין אנו סומכין על משנתינו כמות שהיא שנויה אלא מוחלפת שיטתה וב"ש כרבי יהודה כו':

21 אסור לאבדן ביד - מדקתני מעבירין בידים ולא זריק להו:

22 דלית ליה מוקצה - דאי ר' יהודה מאתמול לאו לבהמה קיימי שהרי האוכל היה עמהן והיום לוקח מהם:

23 שאין מתכוין - שאין מתכוין לסחוט:

24 גרעינין - של תמרים והם לבהמה:

25 ארמייתא - תמרים רעים הם ומאכילין התמרים עצמן לבהמה הלכך אגב אימייהו לבהמה נמי קיימי:

26 פרסייתא - תמרים טובים הם ואין מאכילין אותן לבהמה:

27 כל צרכו - משתמש בו ואין כאן משום בזיון וממחהו בתבשיל:

28 לקנא דמיא - ספל של מים:

29 גרף של ריעי - צוברן לפניו כשאוכל התמרים עד שנמאסות בעיניו ונוטלן אותן מפניו כגרף של ריעי ונותנן לבהמה:

30 זריק להו בלישני' - אל עבר השלחן:

31 אחורי המטה - שהוא מיסב עליה: