רש"י על שבת ק״י א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ק״י א:ז׳
7 רַב יוֹסֵף אָמַר: זֵיתוֹם הַמִּצְרִי תִּילְתָּא שְׂעָרֵי, וְתִילְתָּא קוּרְטְמֵי, וְתִילְתָּא מִילְחָא. רַב פָּפָּא אָמַר: תִּילְּתָא חִיטֵּי, וְתִילְתָּא קוּרְטְמֵי, וְתִילְתָּא מִילְחָא וְכַמּוֹנָא, וְסִימָנָיךְ — סִיסָאנֵי. וְשָׁתֵי לְהוּ בֵּין דִּבְחָא לַעֲצַרְתָּא, דִּקְמִיט — מְרַפֵּי לֵיהּ, וְדִרְפֵי — קָמֵיט לֵיהּ.
פירוש רש"י על שבת ק״י א:ז׳
7 רב יוסף אמר זיתום המצרי - הוא מי דקרים ועל שם שדוקרים את החולי:
8 תלתא קורטמי - כרכום:
9 סיסני - כלי שנותנין בו תמרים כדאמרינן בעלמא ב"מ דף סז: ואי אגבהינהו בסיסני קננהו וסימניך דלא תחליף שמעתתא שם כלי זה יהא לך סימן שיש בו שני סמכין רב יוסף אמר שערי:
10 בין דבחא לעצרתא - בין פסח לעצרת:
11 דקמיט - עצור: