רש"י על סנהדרין צ״ו ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין צ״ו ב:ב׳
2 אָמַר רָבָא: טְעוֹן תְּלָת מְאָה כּוּדַנְיָיתָא נַרְגָּא דְפַרְזְלָא דְּשָׁלֵיט בְּפַרְזְלָא שַׁדַּר לֵיהּ נְבוּכַדְנֶצַּר לִנְבוּזַרְאֲדָן. כּוּלְּהוּ בְּלַעְתִּינְהוּ חַד דַּשָּׁא דִּירוּשְׁלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן״. בָּעֵי לְמִיהְדַּר, אָמַר: מִסְתְּפֵינָא דְּלָא לִיעְבְּדוּ בִּי כִּי הֵיכִי דַּעֲבַדוּ בְּסַנְחֵרִיב.
פירוש רש"י על סנהדרין צ״ו ב:ב׳
2 טעין תלת מאה כודניית' - משאוי שלש מאות פרדות:
3 נרגא דפרזלא - פטישי ברזל:
4 דשליט' בפרזלא - ברזל חדוד הקוצץ ברזל אחר:
5 בלעתינהו - לא בליעה ממש אלא שיברם שהיו מתפוצצין הפטישים בהכותם בשער לשברה:
6 פתוחיה יחד - משמע על פתח אחד הלמו כל הכשילים וכילפות יחד ולא הועיל כלום: