רש"י על סנהדרין צ״ו א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין צ״ו א:ג׳
3 אֲזַל, אַשְׁכַּח דַּפָּא מִתֵּיבוּתָא דְּנֹחַ. אָמַר: הַיְינוּ אֱלָהָא רַבָּא דְּשֵׁיזְבֵיהּ לְנֹחַ מִטּוֹפָנָא. אֲמַר: אִי אָזֵיל הָהוּא גַּבְרָא וּמַצְלַח, מְקָרֵב לְהוּ לִתְרֵין בְּנוֹהִי קַמָּךְ. שְׁמַעוּ בְּנוֹהִי וְקַטְלוּהּ. הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְגוֹ׳״.
פירוש רש"י על סנהדרין צ״ו א:ג׳
3 בית נסרך אלהיו - לשון נסר שהשתחוה לנסר ועשאו אלוה:
4 היינו דכתיב ויהי הוא משתחוה - משמע מפני שמשתחוה לשם הכוהו: