רש"י על סנהדרין פ״ב ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין פ״ב ב:ז׳
7 אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״זַרְזִיר מׇתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ״? אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּעִילוֹת בָּעַל אוֹתוֹ רָשָׁע אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְהִמְתִּין לוֹ פִּנְחָס עַד שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ. וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁמֶּלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ.
פירוש רש"י על סנהדרין פ״ב ב:ז׳
7 ד' מאות וכו' - זרזיר בגימטריא הכי הוו:
8 מתנים - לשון המתנה:
9 או תיש - עד שתשש כחו:
10 אלקום עמו - שכל הקמות שלו:
11 ופנחס לא היה יודע - שהקדוש ב"ה ששמו מלך אלקום עמו שלא היה צריך להמתין שיתשש כחו ונראה בעיני שהתיבה הזאת לשון ערבי שכל פתיחת תיבותיהן אל: