רש"י על סנהדרין פ״ב א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין פ״ב א:ב׳
2 אִדַּכְרֵיהּ רַב לִגְמָרֵיהּ. ״בָּגְדָה יְהוּדָה״ – זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה׳״. ״וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָים״ – זֶה מִשְׁכַּב זְכוּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִיא״. ״כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה׳״ – זוֹ זוֹנָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״לֹא תִּהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל״. ״וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר״ – זֶה הַבָּא עַל הַגּוֹיָה.
פירוש רש"י על סנהדרין פ״ב א:ב׳
2 וכן הוא אומר ואת זכר וגו' - סיפיה דקרא תועבה היא:
3 זונה - מופקרת ואפי' ישראלית:
4 קדש - מפקיר קדושתו והולך לרדוף זונות קדשה מחללת קדושתה וכן קדש מחלל קדושתו: