רש"י על סנהדרין פ׳ א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין פ׳ א:ד׳
4 וְהָתַנְיָא: פָּרָה שֶׁהֵמִיתָה וְאַחַר כָּךְ יָלְדָה, אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינָה יָלְדָה – וְולָדָהּ מוּתָּר, אִם מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינָה יָלְדָה – וְולָדָהּ אָסוּר. נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים וַאֲחֵרִים בַּאֲחֵרִים – כּוֹנְסִין אוֹתָן לַכִּיפָּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְבִיאִין אוֹתָן לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתָן.
פירוש רש"י על סנהדרין פ׳ א:ד׳
4 והתניא - בניחותא:
5 ולדה מותר - לקמן מפרש לה:
6 ולדה אסור - דעובר ירך אמו הוא וגם הוא נאסר בגמר דין אמו: