רש"י על סנהדרין ע״ח ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סנהדרין ע״ח ע״ב:י״א רש"י על סנהדרין ע״ח ע״ב:י״ג »

12 תַּנְיָא אִידַּךְ: אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה – אוֹמְדִין אוֹתוֹ לְחַיִּים. לְחַיִּים – אֵין אוֹמְדִין אוֹתוֹ לְמִיתָה. אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה – אוֹמְדִין אוֹתוֹ אוֹמֶד שֵׁנִי לְמָמוֹן, וְאִם לְאַחַר כֵּן הִכְבִּיד וָמֵת – מְשַׁלֵּם נֶזֶק וָצַעַר לַיּוֹרְשִׁים.

פירוש רש"י על סנהדרין ע״ח ב:י״ב

12 אמדוהו למיתה אומדין אותו לחיים - אם ראינו שהקל ולא אמרינן הואיל ויצא מב"ד חייב הרי זה יהרג:

13 לחיים אין אומדין אותו למיתה - לומר טעינו באומד ראשון ולחייבו לזה שהרי יצא מב"ד זכאי ואמרינן מחמת חולי אחר שבא עליו הכבידה המכה:

14 נותן נזק וצער ליורשין - והוא הדין לרפוי ושבת ובשת דהא בתר אומד האמצעי אזלינן ולכולהו אמדוהו אלא לאו אורחיה דתנא למחשב כרוכלא:

« רש"י על סנהדרין ע״ח ע״ב:י״א רש"י על סנהדרין ע״ח ע״ב:י״ג »