רש"י על סנהדרין ע״ז ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין ע״ז ב:י׳
10 אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּקָא נִיחָא לֵיהּ, אֲפִילּוּ פּוּרְתָּא נָמֵי. אִי דְּלָא נִיחָא לֵיהּ, אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי לָא. אֲמַר לֵיהּ: סְתָם מְשַׂחֲקִין בְּכַדּוּר, כַּמָּה דְּעָיְילִי טְפֵי – מֵינָח נִיחָא לֵיהּ.
פירוש רש"י על סנהדרין ע״ז ב:י׳
10 אי דניחא ליה - שלא שתחזור יותר:
11 אפי' פורתא נמי - ליחייב גלות דהא הרג בשוגג וטעמא ליכא למיפטריה:
12 ואי לא ניחא ליה - שתחזור כל כך:
13 אפי' טובא נמי - יותר מד' אמות ליפטר דלא נתקיימת מחשבתו דאמר מר מכות דף ז: ואשר לא צדה פרט למתכוין לזרוק שתים וזרק ד' אלמא כיון דלא ניחא ליה דניזיל לא:
14 סתם משחקין בכדור כמה דעיילי - ומקרבי לכותל בשעה שזורקין מינח ניחא ליה כדי שתחזור הרבה הלכך בציר מד' אמות לא ניחא ליה דתיזיל. אית דמפרשי האי חייבין ופטורין ממיתה וכגון שהתרו בו: