רש"י על סנהדרין ע״א ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סנהדרין ע״א ע״ב:א׳ רש"י על סנהדרין ע״א ע״ב:ג׳ »

1 סנהדרין פתח ↗

וּמַתְרִין בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה? לְמָה לִי? בִּתְרֵי סַגְיָא! אָמַר אַבָּיֵי: הָכִי קָאָמַר – מַתְרִין בּוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, וּמַלְקִין אוֹתוֹ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה.

2 ביאור על ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

ומיהו אפשר לומר דס"ל דקיי"ל להלכה כרבי ישמעאל דאמר מכות בעשרים ושלשה. ומשום דרב אשי דבתרא הוא מוקי התם פ"ק דסנהדרין ט' ע"א לת"ק כר"מ ולרבי ישמעאל כרבנן עיי"ש. וא"כ נראה דכרבנן קיי"ל דמכות בעשרים ושלשה. ועוד דבירושלמי פ"ק דסנהדרין ה"ב משמע דמסתבר טעמא דרבי ישמעאל טפי. דקאמר התם רבי אבהו בעי מכות בעשרים ושלשה פעמים שמת ממכותיו והרי יש בו דיני נפשות עיי"ש. ומשמע דרבי אבהו פריך לת"ק. אמאי לא יהיו מכות בעשרים ושלשה. הרי פעמים שמת ממכותיו והו"ל דיני נפשות. וכן פי' בקה"ע שם עיי"ש. והרמב"ם ז"ל פ"ה מהלכות סנהדרין ה"ד כתב וז"ל מכות בשלשה ואע"פ שאפשר שימות כשמלקין אותו עכ"ל עיי"ש. והרב לח"מ שם כתב וז"ל ומש"כ שאע"פ שאפשר שימות. לאפוקי ממה שאמרו בירושלמי רבי אבהו בעי וכו' עכ"ל עיי"ש. אבל לרבינו הגאון ז"ל אפשר דס"ל דכיון דרבי אבהו בירושלמי מסתברא ליה כרבי ישמעאל הכי נקטינן להלכה כוותי'. אלא דלא משמע הכי מסוגיא דפרק בן סורר ומורה סנהדרין ע"א ע"ב עלה דתנן התם בגנבה ראשונה דבן סו"מ ומתרין בו בפני שלשה ומלקין אותו. ופרכינן למה לי. בתרי סגי. ומשני אמר אביי הכי קאמר מתרין בו בפני שנים ומלקין אותו בפני שלשה עיי"ש ובפירש"י שם. הרי דסתם לן תנא דמלקות בשלשה וקיי"ל מחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם:

2 בפני שנים - דבעינן עדים שהוכיחוהו ועבר שאין אביו ואמו נאמנין עליו להרגו דכתיב דברים י״ז:ו׳ על פי שנים עדים יומת המת:

3 ומלקין אותו בפני ג' - כלומר יביאוהו בפני ג' דיינין והדיינין יחייבוהו מלקות וילקוהו שליח ב"ד כשאר הלוקין דמלקות בפני ג' בפרקא קמא דף י.:

« רש"י על סנהדרין ע״א ע״ב:א׳ רש"י על סנהדרין ע״א ע״ב:ג׳ »