רש"י על סנהדרין ו׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין ו׳ א:ב׳
2 גּוּפָא, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ דִּינֵי מָמוֹנוֹת – לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵין דִּינֵיהֶם דִּין. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַבִּי אֲבָהוּ: דָּן אֶת הַדִּין וְזִיכָּה אֶת הַחַיָּיב, וְחִיֵּיב אֶת הַזַּכַּאי, טִימֵּא אֶת הַטָּהוֹר, טִיהֵר אֶת הַטָּמֵא – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, וּמְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ.
פירוש רש"י על סנהדרין ו׳ א:ב׳
2 דן את הדין - במומחה ליכא למימר מדקתני סיפא אם היה מומחה לב"ד:
3 דן את הדין - יחידי משמע:
4 ומשלם מביתו - בפירקין דלקמן סנהדרין דף לג. מוקי לה שנשא ונתן ביד מדקתני מה שעשה עשוי אלמא דיניה דינא דאי לא דינא ליהדר: