רש"י על סנהדרין ס״ז א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין ס״ז א:ה׳
5 אִם הָיָה עָרוּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בִּפְנֵיהֶם, מַכְמִינִין לוֹ עֵדִים אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: ״אֱמוֹר מַה שֶּׁאָמַרְתָּ בְּיִחוּד!״ וְהַלָּה אוֹמֵר לוֹ. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: ״הֵיאַךְ נַנִּיחַ אֶת אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנֵלֵךְ וְנַעֲבוֹד עֵצִים וַאֲבָנִים?״ אִם חוֹזֵר בּוֹ – הֲרֵי זֶה מוּטָב, וְאִם אָמַר: ״כָּךְ הִיא חוֹבָתֵנוּ, כָּךְ יָפֶה לָנוּ״ – הָעוֹמְדִין מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ.
פירוש רש"י על סנהדרין ס״ז א:ה׳
5 ואם היה המסית ערום ואינו יכול לדבר בפניהם - כלומר אומר איני יכול לפרסם הדבר מפני יראת ב"ד:
6 מכמינין לו - דמתרגמינן וארב לו וכמן ליה דברים יט מעמידין ליה מארבין אחורי הגדר לשמוע דבריו:
7 ביחוד - כלומר אין איש עכשיו עמנו ויכול אתה לומר מה שאמרת לי: