רש"י על סנהדרין ס״ה ב:י״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין ס״ה ב:י״ט
19 תָּנוּ רַבָּנַן: ״מְעוֹנֵן״ – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: זֶה הַמַּעֲבִיר שִׁבְעָה מִינֵי זְכוּר עַל הָעַיִן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה הַמְחַשֵּׁב עִתִּים וְשָׁעוֹת וְאוֹמֵר ״הַיּוֹם יָפֶה לָצֵאת״, ״לְמָחָר יָפֶה לִיקַּח״, ״לִמּוּדֵי עַרְבֵי שְׁבִיעִיּוֹת חִטִּין יָפוֹת״, ״עִיקּוּרֵי קִטְנִיּוֹת מֵהֱיוֹת רָעוֹת״.
פירוש רש"י על סנהדרין ס״ה ב:י״ט
19 שבעה מיני זכור - שכבת זרע מז' בריות ומעביר על עיניו ועושה כשפים:
20 אוחז את העינים - אוחז וסוגר עיני הבריות ומראה להם כאילו עושה דברים של פלא והוא אינו עושה כלום:
21 המחשב עתים ושעות - לשון מעונן כמו בעל עונות שמבחין את עונה ואומר היום יפה לצאת לדרך ויצליח למחר יפה ליקח מקח וישתכר בו הלוקחו:
22 למודי ערבי שביעיות - כלומר ערב שביעית למדין ורגילין להיות חטין יפות:
23 עקרי קטניות מהיות רעות - כלומר העוקר קטנית ואינו קוצרן שוב אינן מתליעות ואין מרקיבות: