רש"י על סנהדרין מ״א ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין מ״א ב:י׳
10 אָמַר רָבָא: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, אֶחָד אוֹמֵר ״בִּשְׁלֹשָׁה״ וְאֶחָד אוֹמֵר ״בַּחֲמִשָּׁה״ – עֵדוּתָן בְּטֵילָה. וְאַמַּאי? נֵימָא שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ בִּשְׁנֵי עִיבּוּרִין וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ בִּשְׁנֵי עִיבּוּרִין? אֶלָּא לָאו, מִשּׁוּם דִּבְרוּבָּה יָדַע!
פירוש רש"י על סנהדרין מ״א ב:י׳
10 שזה יודע בב' עיבורים - שהיו שני חדשים מעוברים או ביחד או בדילוג וזה מנאן לכולן חסירין:
11 אלא משום - דאמרי ברובא ידע ברוב ימים שעברו כבר שמע מה היה: