רש"י על סנהדרין ק״ט א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין ק״ט א:ז׳
7 אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִגְדָּל שְׁלִישׁ נִשְׂרַף, שְׁלִישׁ נִבְלַע, שְׁלִישׁ קַיָּים. אָמַר רַב: אֲוִיר מִגְדָּל מְשַׁכֵּחַ. אָמַר רַב יוֹסֵף: בָּבֶל וּבוֹרְסִיף סִימָן רַע לַתּוֹרָה. מַאי בּוֹרְסִיף? אָמַר רַבִּי אַסִּי: בּוֹר שָׁאפֵי.
פירוש רש"י על סנהדרין ק״ט א:ז׳
7 שליש נבלע - נבלעו יסודותיה משוקעת היא בקרקע עד שליש ושליש של מעלה נשרף ושליש אמצעי קיים בקרקע ולא שיהא עומד באויר:
8 אויר מגדל - מראש המגדל כלומר כמו אוירה של עיר מי שעומד סביב למגדל ורואה אוירה ומראה גובה שלו:
9 משכח - שכן נגזר על אותו מקום שישכח ולכך הם עצמם שכחו את לשונם:
10 בבל ובורסיף סימן רע לתורה - שמשכחין הלמוד מפני שעומדים באויר המגדל:
11 סימן רע - כלומר שמם סימן שכחה היא:
12 למה נקרא שמה בורסיף בור שאפי - בור שנתרוקן מימיו כלומר משכח האדם כל מה שלומד:
13 שאפי - כמו ב"מ דף ס. השופה את היין לשון ירמיהו מ״ח:י״א הורק מכלי אל כלי ומפני מה שמה בבל שמשכחת אמר רב יוסף כי שם בלל לפי שבלבל הקדוש ברוך הוא את לשונם לשם לכך היא משכחת: