רש"י על סנהדרין ק״ג א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין ק״ג א:י״א
11 אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: מַאי דִּכְתִיב ״עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשׂוֹנִים כׇּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה״? ״עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי״ – זֶה אָחָז, ״וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב״ – זֶה מְנַשֶּׁה, ״וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשׂוֹנִים״ – זֶה אָמוֹן, ״כׇּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים״ – זֶה יְהוֹיָקִים, ״וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה״ – זֶה צִדְקִיָּהוּ שֶׁנֶּחְרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו.
פירוש רש"י על סנהדרין ק״ג א:י״א
11 והנה עלה כולו קמשונים זה אמון - שהעלה שממית ע"ג המזבח לקמן:
12 כסו פניו חרולים זה יהויקים - שכסה פניו מאורו של הקב"ה כדאמר לקמן כלום אנו צריכים אלא לאורו יטול אורו:
13 על שדה איש עצל עברתי זה אחז - ולהכי קרי ליה עצל שחתם את התורה ובטל את העבודה לקמן:
14 ועל כרם אדם חסר לב זה מנשה - שקדר אזכרות והרס את המזבח ל"א חרולים אורטיג"ש:
15 זה צדקיה - שהיה צדיק ונהרס בית המקדש בימיו: