רש"י על סנהדרין ק״ב ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סנהדרין ק״ב ע״ב:ג׳ רש"י על סנהדרין ק״ב ע״ב:ה׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

440 לשון האברבנאל כאן: "אין ראוי לאדם שיבטח על שכלו לומר לא אחטא אני בעצמי כמו שעשה פלוני, לפי שהיה סכל ופתי, כי אולי בבא עתו ובהגיעו למדרגתו גם הוא יחטא כמוהו, וכמו שאמרו בפרק חלק סנהדרין קב: אי הוית כההוא, הוה נקיטת בשפולא ורהיטת אבתרא". וכוונתו לדברי הגמרא שרב אשי שאל את מנשה המלך בחלום שאלה קשה, ומנשה השיבו. ועל כך תמה רב אשי "מאחר דחכימתו כולי האי, מאי טעמא קא פלחיתו לעבודת כוכבים". ומנשה השיבו שאם רב אשי עצמו היה חי בתקופתו "היית מגביה שפת חלוקך מבין רגליך כדי שתהא קל לרוץ, והיית רץ לשם מפני יצר ע"ז שהיה שולט" רש"י שם. והרי עבודה זרה נקראת "זרה" עיין בח"א לסנהדרין סד. ג, קסה: ובבאר הגולה באר השביעי שצב. ושם הערה 147 בביאור זרות זו, ומ"מ יתכן שבנסיבות מסוימות יכשלו בה. וראה ח"א לקידושין עב: ב, קנא: שביאר שהיצה"ר עלול להביא את האדם לדברים רחוקים, והוזכר בקצרה להלן הערה 557.

2 סנהדרין פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ: מֵאַחַר דְּחַכִּימַתְּ כּוּלֵּי הַאי, מַאי טַעְמָא קָא פָּלְחִיתוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה? אֲמַר לֵיהּ: אִי הֲוֵת הָתָם, הֲוֵת נָקֵיטַתְּ בְּשִׁיפּוּלֵי גְּלִימָא וְרָהֲטַתְּ אַבַּתְרַאי. לִמְחַר אֲמַר לְהוּ לְרַבָּנַן: נִפְתָּח בְּרַבְּווֹתָא.

4 הוית נקוט שיפולי גלימך - היית מגבה שפת חלוקך מבין רגליך כדי שתהא קל לרוץ והיית רץ לשם מפני יצר עבודת כוכבים שהיה שולט:

5 נפתח ברבוותא - נתחיל לדרוש ברבותינו ולא אמר בחבירינו:

« רש"י על סנהדרין ק״ב ע״ב:ג׳ רש"י על סנהדרין ק״ב ע״ב:ה׳ »