רש"י על ראש השנה ז׳ א:י״ב

מהדורה: רש״י (ויקיטקסט)

« רש"י על ראש השנה ז׳ ע״א:י״א רש"י על ראש השנה ז׳ ע״א:י״ג »

12 וּלְעִיבּוּרִין לְעִיבּוּרִין מִנִּיסָן מָנִינַן? וְהָתַנְיָא: אֵין מְעַבְּרִין הַשָּׁנָה לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאִם עִיבְּרוּהָ — אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. אֲבָל מִפְּנֵי הַדְּחָק — מְעַבְּרִין אוֹתָהּ אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִיָּד. וְאַף עַל פִּי כֵּן, אֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא אֲדָר.

פירוש רש"י על ראש השנה ז׳ א:י״ב

12 עיבורים מניסן מנינן - בתמיה וכי רשאין ב"ד לישב ולעיין בצרכי עיבור ר"ה בניסן:

13 אין מעברין - אין מעיינין בצורכי צבור להודיע לגולה שעיברו בית דין את השנה שלא ישתכח הדבר עד אדר הבא:

14 אבל מפני הדחק - שמפחידין שלא יגזרו נכרים מלישב ב"ד או שצריך הנשיא לחצר המלך ואין מעברין אא"כ ירצה נשיא כדאמר בסנהדרין דף יא.:

15 ואעפ"כ אין מעברין אלא אדר - אין מוסיפין חדש על השנה אלא אדר דכתיב שמור את חדש האביב חדש הסמוך לאביב עבר שיבוא אביב בזמנו:

« רש"י על ראש השנה ז׳ ע״א:י״א רש"י על ראש השנה ז׳ ע״א:י״ג »