רש"י על ראש השנה ז׳ א:י״ג

מהדורה: רש״י (ויקיטקסט)

« רש"י על ראש השנה ז׳ ע״א:י״ב רש"י על ראש השנה ז׳ ע״א:י״ד »

13 אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאי עִיבּוּרִין — הַפְסָקַת עִיבּוּרִין. דִּתְנַן: הֵן הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין הַשָּׁנָה כׇּל אֲדָר. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים — עַד הַפּוּרִים.

פירוש רש"י על ראש השנה ז׳ א:י״ג

13 הפסקת עיבורין - שכיון שקדשו את החדש לשם ניסן פסקה שנה שעברה מלהיות מעוברת עוד שאין רשאין לעשות ניסן אדר שכבר נכנסה שנה אחרת לענין עיבור:

14 הם העידו - רבי יהושע ור' פפייס שמעברים את השנה כל אדר אם ראו ב"ד לאחר הפורים שהשנה צריכה להתעבר מעברין אותה:

15 שהיו אומרים עד הפורים - לפי שהיו חכמים אומרים שאין מעברין אא"כ נתישבו בדבר לפני הפורים לכך הוזקקו לעדות זו:

« רש"י על ראש השנה ז׳ ע״א:י״ב רש"י על ראש השנה ז׳ ע״א:י״ד »