2 וּרְהַב רֵעֶיךָ. וְאִם אֵין לוֹ מָמוֹן עִמְּךָ, אֶלָּא שֶׁנּוֹקַשְׁתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ לְדַבֵּר לוֹ קָשׁוֹת, הַרְבֵּה עָלָיו רֵעִים לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּמְחוֹל לְךָ:
3 דָּבָר אַחֵר: בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ. אַחַר שֶׁנַּעֲשֵׂיתָ עָרֵב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא רֵעֲךָ, כְּדִכְתִיב ״זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי״ שיר השירים ה:טז, וְקִבַּלְתָּ עָלֶיךָ בְּסִינַי וּבְעַרְבוֹת מוֹאָב בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו:
4 תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ. שֶׁתָּשׁוּב וְתָסוּר מִדְּרָכָיו וְתִדְבַּק בָּאֶפִּיקוֹרְסִין לָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם:
6 עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל. הוֹאִיל וּבָאתָ בְכַף רֵעֶךָ בְּסִינַי, וְקִבַּלְתָּ אֱלֹהוּתוֹ עָלֶיךָ:
8 וּרְהַב רֵעֶיךָ. הַרְבֵּה רֵעִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עָלֶיךָ לְפָנָיו. וְכֵן נִדְרַשׁ בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים :
